הפעל נגישות לקוראי מסךנגישותדלג לתוכן מרכזי
 
תפריט

אודות העיר

​אור עק​​יבא שלנו – מאז ולתמיד

תחיל​​ת הדרך

ב-24 באפריל 1951 הועברו ארבע משפחות ממעברת ברנדייס אל החולות ליד קיסריה ע"י הסוכנות היהודית. חיל חלוץ זה שוכן באוהלים והיה מיועד להכין את הקרקע לעולים שיגיעו בהמשך על מנת לישב את המקום שנקרא אז מעברת חוף כרמל ובהמשך שונה שמה למעברת קיסרי. 
כמה ימים לאחר מכן אכן הגיעה הקבוצה הראשונה שמנתה 38 נפשות. בהמשך הגיעו עולים נוספים והוחלט להקים עבורם מבני קבע מצידו השני של הכביש. ב-1953 הסתימה הקמתם של 290 הבתים הראשונים. רק בשנת 1953 נחפרה באר המים הראשונה באור עקיבא, ולאחר שנה חוברה העיירה לרשת החשמל הארצית.

התהליך המואץ של בניית השיכונים הסתיים בפנוי מלא של המעברה, אשר נותרו בה מבנים ריקים. בין השנים 1955 ו-1959 הגיעה האוכלוסייה באור עקיבא ליותר מ-2,000 נפש, ואליהם התווספו 150 משפחות עולים חדשות. קצב הבניה לא עמד בקצב הגידול, ושוב נדרשו פרנסי העיר ליישב חלק מהאוכלוסייה במבני המעברה הישנים.
בראשית שנות ה-60 מונה אור-עקיבא כבר כ- 5,000 תושבים. וב-1966 החל חיבור הבתים לרשת הביוב, תהליך שנמשך מספר שנים. בשנות ה-70 הגיעה לעיר עלייה גדולה מהקווקז, והיישוב גדל לכ-8,000 תושבים. בשנות ה-90 קלטה העיר גל עלייה גדול מברית המועצות לשעבר – מעל 8,000 איש. ב-1996 מנתה כבר אוכלוסיית העיר 16,000 נפש.  כיום, מונה אוכלוסיית העיר מעל 20,000 תושבים, והשטח המוניציפאלי שלה משתרע על פני  כ- 5,500 דונם.

מבט​​ לעתיד

עיריית אור עקיבא מפתחת תוכנית מתאר עד לשנת 2025 ושמה לעצמה למטרה להגדיל את אוכלוסיית העיר עד ל- 40,000 תושבים. חזוננו הוא הפיכתה של העיר לישוב איכותי ומשגשג, בו מתקיימים מרכזי בילוי, תרבות, חברה ותעסוקה המשמשים את תושביה ואת ישובי הסביבה.
 
תוכנית המתאר החדשה של אור עקיבא כוללת את הפרויקטים הבאים של בנייה למגורים :
  • שכונת יובל (השכונה הצפונית) – בביצוע עד 1,400 יחידות דיור
  • שכונת נווה אור (אזור התעשייה הישן) - בתכנון כ - 460 יחידות דיור
  • שכונת אור ים (השכונה הדרומית)- בתכנון עד 2,200 יחידות דיור
  • אור עקיבא מזרח - בתכנון עד 2,100 יחידות דיור
  • פינוי בינוי בשכ' שז"ר – כ- 2,400 יח"ד
  • מע"ר – כ- 600 יח"ד
עם השלמתו, יכיל מתחם היכל התרבות של אור עקיבא הכולל כעת את הקונסרבטוריון והספרייה העירונית גם את "בית יד לבנים"  ואת מוזיאון "שערי הארץ" שיספר את סיפור העליות לישראל. הפרויקט הופקד בידיה היצירתיות של האדריכלית בתיה סבירסקי מלול, מהארכיטקטים המובילים בישראל שעמדה גם מאחורי התכנון של היכל התרבות.

יתרונות​​יה של העיר

מיקומה הייחודי של אור עקיבא באמצע הדרך שבין חיפה ות"א, והיותה ישוב עירוני בלב סביבה כפרית וכפרית-עירונית בדופן המערבית של בקעת הנדיב, מספקים לה את התנאים הדרושים לקידום המטרות והיעדים של התכנית. תורמת גם קרבתה של העיר לערכי טבע ונוף המקיפים אותה: חוף ים, נחל, שמורות טבע , כמו גם מוקדי תיירות: קיסריה, אמת המים, מבצר שוני ועוד. 
אור עקיבא נמצאת בין שני צירי תחבורה ארציים ראשיים, ובקרבת צירי רוחב ארציים ואזוריים, כן עוברים באזור קווי הרכבת חיפה תל-אביב ובעתיד גם חיפה ירושלים.  תנאים המאפשרים לנו לשפר את הנגישות של אור עקיבא לסביבה הקרובה והרחוקה ולהיפך.

נתונים בס​​יסיים

אור עקיבא נמצאת במישור החוף במרחק של כ-40 ק"מ מחיפה לצפון, כ-60 ק"מ מתל-אביב לדרום וכ-10 ק"מ מחדרה לדרום-מזרח. יישובים שכנים נוספים הם קיסריה, הגובלת לה ממערב, יישובי דרום המועצה האזורית חוף הכרמל, בנימינה (כ-5 ק"מ) למזרח וזכרון יעקב (כ-10 ק"מ) לצפון-מזרח.
כביש 4 וכביש 2 תוחמים את אור עקיבא ממזרח וממערב. כביש 2 מפריד בין אור עקיבא  לקיסריה (יישוב), הגן הלאומי קיסריה וחוף הים.
שטחה המוניציפאלי של אור עקיבא הוא כ-5,500 דונם. קיימת גם תכנית עם חפ"ק קיסריה להעברה בהסכמה של 350 דונם של שטחים צפונית לשכונת היובל לשטח השיפוט של אור עקיבא.
 
מעמד מוניציפאלי: עד לשנת 2001 לאור עקיבא היתה מועצה מקומית. בשנת 2001 היישוב קיבל ממשרד הפנים מעמד של עיר.


דמ​​וגרפיה

אוכלוסיית אור עקיבא מורכבת בעיקר מעולים משלושת גלי העלייה.  עולי שנות  50-60 , שרובם עולים ממרוקו, יחד עם עולים מרומניה, עיראק ובמספרים קטנים יותר מארצות אחרות. עולי שנות השבעים – בעיקר מהקווקז, ועולי שנות ה-90 מארצות חבר העמים. עם הגעתם של גלי העלייה, נבנו שכונות חדשות, תהליך שיצר הפרדה גיאוגרפית מסוימת בין קבוצות העולים. עם הזמן, הפרדה זו טושטשה על ידי תנועה של תושבים בין השכונות לשיפור תנאי הדיור שלהם. ​​

אודות העיר